<h1>ראב"ן שו"ת סימן ע"ז</h1>
<h2>דף ג:</h2>
כל ימיי גימגמתי בפירוש דהא שמעתא דפ"ק דקידושין [ג':] ובכתובות בפרק (ג) [ד'] [מ"ו:] והשתא עמדתי על בורייה. וכסף קידושין דאבוה הוא מנלן אמר רב יהודה דאמר קרא ויצאה חנם אין כסף אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב, ופריך ואימא לדידה, ושקיל וטרי בה עד אלא מסתברא יציאה דכוותה קא ממעט, ופריך והא לא דמי הא יציאה להאי יציאה וכו'. וה"פ אין כסף כשיוצאה בנערות מאדון זה דמיעטה קרא אבל יש כסף לאב כשיוצאה בנערות ממנו בקידושין דהוא מקבל כספא, ופריך ואימא לדידה ונדרוש לקרא הכי אין כסף לעצמה כשיוצאה מאדון זה אבל יש כסף לכשיוצאה מאב דקידושין לעצמה, עד אלא מסתברא יציאה דכוותה, כלומר מסתברא דאבוה הוי קידושי דכי קא ממעט קרא אדון מכסף משום דיש כסף ביציאה דכוותיה בימי נעוריה לאב קא ממעט ליה לאדון, דאי לא מעטיה הוה אמינא מה ביציאת נעוריה מאב יש כסף לאב אף לאדון ביציאתה בנערות ממנו יש לו כסף, ומדמעטיה לאדון מכסף שמעינן דיש לאב כסף דאי אין כסף לאב אמאי איצטרך קרא למעט אדון לישתוק קרא מיניה ומהיכא תיתי אלא ודאי יש כסף לאב ולהכי איצטרך למעט אדון, ומילתא דרב יהודה הכי מיפרשה, איצטרך למיכתב אין כסף לאדון זה משום דיש כסף לאדון אחר ומנו אב אלמא מיקדשה בכסף וקידושי דאב. ופריך והא ל"ד הא יציאה להאי יציאה, כלומר משו"ה לא איצטרך למעט אדון, דהא דיש כסף לאב משום דלא נפקא מרשותיה כלל אבל אדון דנפקא מרשותיה לגמרי אפילו לא מיעטיה לא אמרינן דיש לו כסף דלא דמי לאב, ואכתי אימא דקרא למעט את עצמה דביציאתה מאדון זה אין לה כסף אבל ביציאתה מאב יש לה כסף, ואיצטרך למעוטה דאי לא מיעטה אמינא כי יציאתה מאב מה התם יש לה כסף אף כאן נמי. ומשני לענין הפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשות אב ואפילו הכי יש לו כסף לאב והוה אמינא ה"ה לאדון, הילכך איצטרך למעט אדון מכסף.
